פינוק והגנת יתר
הורים רבים מתלבטים בשאלה: מהו הגבול שבין מתן אהבה ותשומת לב לבין פינוק והגנת יתר? "אבא, קח אותי על הידיים, אין לי כוח ללכת ברגל" מתחנן, תובע ילדנו, שכבר שכח מזמן מתי למד ללכת."אימא, אין לי חשק לסדר את החדר, אני ממהרת לחברה, "מבשרת לנו הבת ומשאירה מאחוריה אנדרלמוסיה שלמה. דוגמאות – לא חסרות. עד כמה לוותר? להתחשב? לעשות במקומם? להעלים עין ולפנק?
יחס חם של הורה לילדו, שאינו מותנה בהתנהגותו או בהישגיו של הילד, בונה ביטחון עצמי ודימוי עצמי חיובי אצל הילד. פינוק כחלק מביטוי אהבה ואכפתיות של ההורה לילד הוא רצוי ואף הכרחי. ייזכר כל הורה בביטויי "הפינוק" של הוריו ויזכור עד כמה הפינוק מקל, מנעים ועוזר. הפינוק הוא יחס נכון כל עוד הכיוון הכללי של התייחסות ההורה לילדו הוא מתן עצמאות.
הגדרת פינוק: לעשות למען הילד כל דבר אפשרי, להתאים אליו את החיים, לדאוג לשביעות רצונו בכל עת. הפינוק מדגיש את מרכזיות הילד.
כשהפינוק נעשה דפוס קבוע בין ההורה לילד וניתן במינונים גדולים מדי, הוא הופך להיות הגנת יתר.
הגנת יתר: משמעה שההורה מגן על הילד מפני כל קושי, כל מצוקה, כל אמת קשה ולא נוחה. הגנת היתר מדגישה חוסר יכולת, קטנות ואי מסוגלות להתמודד עם החיים.
כאשר אנו מפנקים ילד איננו תובעים ממנו להתמודד עם קשיים, להתאמץ,להשקיע אנרגיה ולהיות אחראי למעשיו. אנו עושים דברים במקומו, מוותרים לו, מרחמים עליו, מונעים ממנו בכל מחיר התנסויות שעלולות להיות מכאיבות או מתסכלות – " עוטפים אותו בצמר גפן". התוצאה היא שאנו מובילים אותו אל הבגרות כשהוא בלתי מנוסה, תלותי, אינו עצמאי, אינו מסוגל להתמודד עם קשיים בקיצור- בלתי מוכן.
אנו חייבים לשחרר את הילדים מאהבה החונקת והגנת היתר. ללמוד לסמוך על היכולות הטמונות בכל ילד ובכך ללמדו לסמוך על עצמו. חשוב לפעול בהדרגה ובעקביות. רק כשההורה מבין שהוא פוגע בזכות של ילדו להיות מאושר בבחירותיו ובהחלטותיו וביכולת לקחת אחריות ולהיות עצמאי רק אז אפשר לעלות על דרך של שיתוף, קבלה והדדיות. הילד זקוק לתשומת לב, הדרכה, עידוד, ואמון בכוחו להיות עצמאי – לנסות ולהצליח. לסיכום, עלינו לזכור, כי צער כאב כשלון ותסכול הם רק חלק מקשת החוויות האנושיות בעולם בו אנו חיים ויש להתייחס עליהן כחוויות מעצבות ומעצימות.
מה לאפשר לילדים לבצע בעצמם ובאיזה גיל?
בגיל שנה עד שנתיים- לאפשר לילד לצעוד לבד, ליפול ולקום ולהחזיר יחד עם ההורה צעצועים למקומם, כחינוך והרגל וכדוגמא אישית.
בגיל שנתיים – איסוף והחזרת צעצועים למקום, בחירה מבין שתי אפשרויות.לדוגמא: איזה בגד נלבש.
בגיל שלוש – לרחוץ פנים, לצחצח שיניים להסתרק, להוציא מוצרים לא שבירים מסל הקניות, להתלבש ולהתפשט (עם עזרה).
בגיל ארבע – לעזור בעריכת השולחן, להאכיל את חיית המחמד, לסדר מצרכים במקרר (יחד עם ההורה), לעזור בניקוי חדרם,לענות לשיחת טלפון ולשחק לבד בחדר, ללא התערבות והשגחת ההורה.
בגיל חמש – לעזור בהכנת ארוחה, לבחור בגדים לבד, לשטוף כלים, לקפל כביסה, ללמוד לקשור שרוכים, למזוג לעצמו שתייה, להביא דואר או עיתון מהתיבה.
בגיל שש - להשקות את הגינה והעציצים, להתרחץ לבד (בהשגחה), לערוך קניה פשוטה ולשלם, לקבל דמי כיס, לעזור בעבודות הבית, לסדר את שולחן הכתיבה והמגירות, לסדר מיטה, לשים את האוכל בתיק.
בגיל שבע – לטפל באופניים לשמן ולנעול, לרחוץ את הכלב, לעזור עם סלי הקניות, לרשום הודעות טלפוניות, לזרוק את הזבל, ללכת לישון בלי הוראות ולקום בעצמו בבוקר (לכוון שעון מעורר), לסדר את הילקוט לבי"ס.
בגיל שמונה – ללכת לבד לחבר, לעזור לאחים צעירים בשיעורים, לעזור לטפל בתינוק, להכין לעצמו ולאחים שתייה,לעזור בתכנון מסיבת יום הולדת או ערב כיתה.
בגיל תשע – לזרוק כביסה מלוכלכת, להפעיל מדיח או מכונת כביסה, לערוך קניות (קלות) לבד, להכין שתייה חמה, לרחוץ את האוטו מבחוץ.
החל מגיל 10 - הם יכולים לבצע כמעט כל דבר עבור עצמם אחיהם הקטנים והמשפחה כולה
ברוכים הבאים!
הורים יקרים,
בכל משפחה קיימת התמודדות יומיומית עם שאלות וקונפליקטים הקשורים בגידול ילדים. שנות הילדות המוקדמות הן המשמעותיות ביותר לעיצוב והקניית בסיס איתן לילד. כאשר הילד ירגיש ביטחון פיזי ורגשי הוא יהיה פנוי להתמקד בלמידה ויעסוק בפיתוח כישרונותיו.
אני מזמינה אתכם לסדנא חווייתית המעניקות להורים כלים מעשיים בהתמודדות היומיומית עם הילד.
נושאים בהם נעסוק:
- כיצד יוצרים אוירה משפחתית תומכת המאפשרת צמיחה?
- כיצד נעודד את הילד להצלחה אישית?
- כיצד נציב גבולות ונעמוד בהם?
- כיצד להבין את ההתנהגות המפריעה של הילד? כיצד להגיב?
- במה הייתם רוצים "לצייד" את הילד כדי שיחיה טוב במציאות המשתנה של החיים?
- מה הרציונל שעומד מאחורי "מצוות" עשה – אל תעשה בתפקוד ההורי?
כהורים מוטלת עלינו האחריות ליצור את הסביבה הבונה, הבטוחה, החמה והמאוזנת לילדנו הרכים.
אני מאמינה שאין ילד רע אלא ילד שרע לו.
אשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה,
ריקי יעקבי