תוצאות טבעיות ומסקנות הגיוניות

הורים רבים מתלבטים בנושא הענישה.האם להעניש את הילד? מתי להתחיל? מהו עונש ראוי ואפקטיבי? ועוד ועוד…

ילד הגדל במערכת של עונשים על הפרת חוקים ושל פרסים על שמירתם, ישמור בדרך כלל על מערכת החוקים, אבל יתחנך לתלות בשכר ובעונש המצפים לו. הוא יתרגל לסמוך על מישהו אחר, קובע- כול ובמסגרת כזו אין מקום להתפתחות שיקול דעת עצמאי ואחראי אין כל התנסות בעשייה מועילה ובסיפוק הרב הנובע מהשתתפות ומנתינה.ראיית החיים כמקום המתגמל על כל מעשה טוב ומעניש על כל מעשה רע, היא שגויה. במשפחה כזו, מעוררת תחרות בין האחים , במקום שיתוף פעולה. הילד הטוב של המשפחה ינופף בפרסים שרכש, והילד הרע ילך וישתכנע שאין לו כל סיכוי.
עונשים ופרסים אינם יעילים לטווח ארוך ואינם מבטיחים התנהגות ראויה.
התחליף המוצע לענישה הוא שימוש בשיטה של "תוצאות טבעיות והגיוניות למעשים". זוהי אלטרנטיבה לעונש והתוצאה קשורה ישירות למעשה של הילד ונובעת ממנו, ומנטרלת את כעסם או אכזבתם של ההורים. דרך זו דורשת מההורה איפוק רב, שליטה עצמית ויצירתיות, כדי למצוא את התגובה הנכונה והמתאימה להתנהגות הילד.
אופן התגובה של ההורה אינו רגשי אלא הגיוני, מטרתו ללמד את הילד שהתנהגותו פוגעת בו מזיקה לו, ולסייע לו להבין בהגיון הבריא שלו שכדאי לו לבחור בהתנהגות אחרת, שתועיל לו הרבה יותר. המטרה העיקרית בשימוש בתוצאות טבעיות והגיוניות היא לפתח את תחושת האחריות של הילד באופן עצמאי, מתוך התנסות ולמידה. במקרים מסוימים כדאי להבהיר לילד את תוצאות מעשיו (למשל ? אי הכנת שיעורים) ותוצאותיה (לא יוצאים לטייל עד אחרי סיום שיעורי הבית). זוהי תוצאה הגיונית ובעזרתה הילד ילמד שאין בילויים לפני מילוי חובותיו. כאן נדרשת מההורה נחישות ועקביות רבה בתגובתו וללא כעס. לא כדאי לוותר כדי שהילד לא ילמד שאפשר לנדנד ולשנות את החלטת ההורה.
המסר המועבר לילד הוא שלכל התנהגות יש תוצאה והתוצאה תלויה אך ורק בילד, והבחירה בידיו. ולכן כדאי לו לחשוב היטב ולבחור רק התנהגות שתשרת אותו שלא תפגע המטרותיו ותביא בעקבותיה את התוצאות הרצויות לו.

תוצאות טבעיות היא למידה המתרחשת ללא התערבות של גורם חיצוני.הילד לומד ומסיק מסקנות מהאירוע עצמו ומהתוצאה.

לדוגמא: הזדרז נאור, האוטובוס לא ימתין לך. אך נאור בן ה-13 היה עסוק בענייניו. כשהיה מוכן אימו לקחה אותו למקום המפגש אך האוטובוס וחבריו של נאור לנבחרת כבר לא היו.נאור בכה וכעס. אימו רק הניחה יד על כתפיו ולא אמרה דבר.

תוצאות הגיוניות היא אלטרנטיבה לעונש, התוצאה הגיונית משום שהיא מתייחסת באופן ענייני למעשה. מאורגנות על ידי המבוגר. זו תגובה בעקבות התנהגות של ילד הקשורה באופן הגיוני להתנהגותו, המאפשרת לילד לקשר בין מעשיו לתוצאות מעשיו.

לדוגמא: ילד רוכב על אופניו מהר מדי ונופל. במקרה כזה, כדאי לסייע לו לקום, לחבק אותו באמפטיה, לעזור לו להירגע ולהימנע מלומר "כמה פעמים אמרתי לך שזה מסוכן"! לא צריך לומר כלום כי הילד הבין שהוא לא נזהר ולכן נפל . זוהי תוצאה הגיונית.
לאחר שהילד נרגע, ניתן לחשוב עם הילד יחד מה אפשר לעשות כדי שלא ליפול מהאופניים אך לא ללמד אותו לקח! באופן כזה, ומבלי לערב רגשות קשים, מבין הילד שהאירוע הוא תוצאה ישירה של מעשיו ולומד להתמודד עימם בפעם הבאה ולבחור בדרך התנהגות נכונה יותר.

במידה ותזדקקו להפעלת תוצאות טבעיות או הגיוניות השתמשו בהן בטבעיות, בהשתתפות כנה, ללא נקמנות וכמובן ברוח טובה-זה יפעל!

שתפו חברים:
  • Print
  • email
  • PDF
  • RSS
  • Digg
  • Twitter
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • MSN Reporter


המפתח להבנת ההתנהגות

אחד הכלים להבנת ההתנהגות שלנו הן בחיינו הבוגרים והן ביחסינו עם ילדינו הוא הבנת ההתנהגות. ההתנהגות היא לא בהכרח תוצר של מציאות, אלא, תוצר של הפירוש שאנו נותנים למציאות. הפירוש מעורר רגש שמעורר תגובה. החיים שלנו תלויים בפירושים שאנו נותנים והמשמעות שאנו נותנים להם. כמעט כל אירוע התנהגותי ניתן  לפרוש ביותר מדרך אחת.

א.פ.ר.ת- התפיסה של האירועים והפרוש הם אלה שיוצרים את הרגשות והם הדלק שמניע את האדם לתגובה, לפעולה ולהתנהגות.

הפסיכולוג אלפרד אדלר אמר: "כמספר אנשים, כן מספר הפירושים לחיים". השקפת העולם האישית –סובייקטיבית, היא המכתיבה את דרכי ההתמודדות ודרכי התגובה של האדם לאירועים המתרחשים סביבו. תפיסת המציאות נעשית על ידי מה שהחושים קולטים( ראייה, שמיעה, מישוש, ריח, טעם) ראייה צרה ומצומצמת. האדם אינו מסוגל לקלוט את כל העובדות. הוא יכול לראות דברים מסוימים ולתת להם פרשנות. לתוך הפירוש אדם מכניס את אשר הוא יודע מחוויות והתנסויות קודמות ומוכרות לו- זו האינפורמציה שלו.

השקפת העולם, נבנית על ידי הפרשנות האישית שהפרט נותן להתרחשויות בחייו.

אירוע-הבוס הגיע כעוס בבקר.

פרוש-הוא כנראה לא מרוצה מעבודתי.

רגש- עלבון, כעס, רוגז, תסכול.

תגובה-יושבת חמוצה ולא מתפקדת, חוששת מפני פיטורין.

אנו רואים אצל אנשים אחרים את ההתנהגות החיצונית שלהם ומפרשים אותה על פי הפירוש שלנו (מה אנו חשבים על ההתנהגות, מה אנו יודעים על התנהגות זו או דומה לה, מה זכור או מוכר מתוך החוויות והניסיון האישי שלנו). הרבה אי הבנות בין בני האדם נוצרות בגלל פירוש מוטעה.

לשאלת מהם החיים? ישיבו בני אדם תשובות שונות וזאת מתוך מאגר הניסיון האישי או דעות שאימצנו מהסביבה המשפחתית-תרבותית. אנשים הינם שונים ובעלי דעות שונות, כל אחד מאיתנו גדל בסביבה שונה, משפחה שונה, מסגרת תרבותית שונה, התחנך בדרך שונה, כל אחד הסיק מסקנות וגיבש לעצמו דעה שונה לגבי מה זה החיים, על בסיס זה כל אחד בונה לעצמו, כפי שאדלר כינה-"הגיון פרטי". כל אחד רואה את "האמת" מתוך זווית הראיה האישית- פרטית שלו.

"עקרון הסובייקטיביות" כפי שאדלר הגדיר,כאחד מעקרונות תורתו, נותנת הכרה לנקודת המוצא של שוויון ערך האדם, הפותח את הדלת לכבוד האדם באשר הוא, כבוד הדדי.

בהרבה מקרים אנו עדים לסכסוכים, בכל מעגלי החיים, סביב השאלה "מי צודק?" למי יש מונופול על הצדק או על האמת?? הרעיון שלא צריך לנסות "לחנך" או לשנות את האחרים, לא צריך להילחם על מי צודק ניתן ליצור קשר טוב ויחסים טובים עם הסובבים ולהבין ולקבל "שלא כל אחד חושב כמוני". זאת מתוך הנחה ואמונה שהיא אמיתית וצודקת לפחות כמו שלנו. ההקשבה לרעיונות חדשים עשויה להעשיר ולהרחיב את זוויות הראיה הפרטית ולקבל כי קיימות דרכים נוספות בהן ניתן לפתור בעיות. לראות זאת כאפשרות ללמידה חדשה, שאפשר אחרת.

אדלר אמר: מתוך ההבנה, ההכרה והקבלה שיש שונות, שכל אדם הוא יחיד ומיוחד ועם זאת בעל זכות שווה להביע את דעתו, צומח הבסיס לסובלנות אמיתית, לדמוקרטיה.

שתפו חברים:
  • Print
  • email
  • PDF
  • RSS
  • Digg
  • Twitter
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • MSN Reporter


ברוכים הבאים!

הורים יקרים,

בכל משפחה קיימת התמודדות יומיומית עם שאלות וקונפליקטים הקשורים בגידול ילדים. שנות הילדות המוקדמות הן המשמעותיות ביותר לעיצוב והקניית בסיס איתן לילד. כאשר  הילד ירגיש ביטחון פיזי ורגשי הוא יהיה פנוי להתמקד בלמידה ויעסוק בפיתוח כישרונותיו.

אני מזמינה אתכם לסדנא חווייתית המעניקות להורים כלים מעשיים בהתמודדות היומיומית עם הילד.

נושאים בהם נעסוק:

  • כיצד יוצרים אוירה משפחתית תומכת המאפשרת צמיחה?
  • כיצד נעודד את הילד להצלחה אישית?
  • כיצד נציב גבולות ונעמוד בהם?
  • כיצד להבין את ההתנהגות המפריעה של הילד? כיצד להגיב?
  • במה הייתם רוצים "לצייד" את הילד כדי שיחיה טוב במציאות המשתנה של החיים?
  • מה הרציונל שעומד מאחורי "מצוות" עשה – אל תעשה בתפקוד ההורי?

כהורים מוטלת עלינו האחריות ליצור את הסביבה הבונה, הבטוחה, החמה והמאוזנת לילדנו הרכים.

אני מאמינה שאין ילד רע אלא ילד שרע לו.

אשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה,

ריקי יעקבי

שתפו חברים:
  • Print
  • email
  • PDF
  • RSS
  • Digg
  • Twitter
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • MSN Reporter
סגור לתגובות