חוקים וגבולות במשפחה

בכל חברה אנושית קיימים חוקים שמארגנים את פעילויות האנשים, מגנים עליהם ודואגים לרווחתם . החוקים והגבולות הראשוניים בהם נתקל הילד הינם אלה אשר מציבים עבורו הוריו. גבולות ברורים ועקביים נותנים לילד הרגשת ביטחון התורמת להתפתחותו הבריאה ומעבירים לו מסר כי הוריו דואגים לו וניתן לסמוך עליהם. כל אדם מיומו הראשון מאמץ ומפנים גבולות חיצוניים שמוצבים בפניו ומגדירים לו מה מותר/מה אסור, איך להתנהג והם

הופכים להיות חלק ממנו – גבולות פנימיים שמכתיבים לנו איך להתנהג. חלק מתהליך

התפתחות של התינוק-הילד הוא תהליך הפנמת גבולות שהופכים להיות חלק מזהותו

האישית והאישיות שלו ואיתם יצא אל העולם החיצוני-לחברה. התנהגות היא דרך הביטוי של

הגבולות אותם אימצנו והפנמנו. יחסים הם בעצם מפגש ודיאלוג של מרחבים אישיים

וגבולות.

מהו אותו גבול?

גבולות הם הביטוי המעשי והיישומי של החוקים. הגבול נקבע על ידי ההורים וניתן לשינוי בהתאם לגיל הילדים. לדוגמא: ההורים קובעים את שעת השינה של הילדים על פי גילם. כלומר, חוק שעות השינה תקף, אך הגבול משתנה בין הפרטים במשפחה. כך זה יהיה למשל עם שעת החזרה מבילוי שתהיה שונה מילד לילד בהתאם לגיל.  ניתן ולעיתים ראוי להיכנס עם הילד למשא ומתן לגבי הגבולות.

מהו חוק?

החוקים משקפים את המטרות, הערכים והנורמות של המשפחה. החוקים ידועים לכולם וחלים על כל בני המשפחה. הם מייצגים את סדרי הקבע של המשפחה ומכאן שהם יכולים להיות שונים ממשפחה למשפחה.לדוגמא: חוק המבטא את הערך של  שמירת הרכוש והניקיון בבית. בעקבות חוק זה ההורים יכולים להחליט שלא אוכלים בסלון. או חוק הקשור לבריאות קובע שההורים צריכים לדאוג לכך שלילדיהם יהיו מספיק שעות שינה במהלך הלילה. בעקבות חוק כזה מחליטים ההורים על שעת השינה של ילדיהם. ניתן לחלק את החוקים לשני סוגים:

1.חוקים מעשיים – אלו החוקים ההכרחיים לצורך תפקוד יומיומי ושהפרתם יוצרת בעיות במילוי משימות יומיומיות כגון: שעת קימה, שינה, ניקיון, אכילה וכו`.

2. חוקים ערכיים – כללי יסוד חברתיים המחייבים את כולם כגון: לא מדברים בגסות, לא משקרים, לא מקללים וכ"ו.

איך מציבים גבולות?

1. עדיף לקבוע מעט חוקים ולעמוד בהם, מאשר הרבה חוקים שלא עומדים בהם.

2. על ההורה להתמקד במאמצים להצבת גבולות ברורים לגבי הדברים החשובים

והמשמעותיים בלבד. כשיש יותר מדבר אחד, לאבחן את החשוב ביותר ולהתמקד רק בו.

3. יש לתת הוראות ברורות, בהירות ולומר אותם בתקיפות ובהחלטיות. אין לומר : "אולי תסדר את הצעצועים" אלא "הצעצועים חייבים להיות מסודרים לפני ארוחת ערב".

4. לפעול בעקביות. להגיב בחומרה, בלי צעקות או עלבונות. להעמיד את הילד במקום בכל פעם שעובר את הגבול שהציבו לו.

5. להוות דוגמה אישית, זה תנאי הכרחי לכך שהילד יקיים גבולות אלו.

6. לכבד את עצמם ואת ילדיהם. חשוב שהורים יכבדו את צרכיו של הילד ואת צרכי עצמם

באותה מידה. למשל: אין לעבור בשתיקה על קללות מעליבות של ילד כלפי הורה.

חשוב שהחוקים והגבולות ייקבעו ויסוכמו במשותף על-ידי שני ההורים, כדי שהיישום שלהם

יוכל אכן להיות עקבי. מחליטים מה חשוב ומה פחות חשוב, ומתפשרים. בוחרים רק בחוקים

ובגבולות שהם באמת עקרוניים ומשמעותיים, ואוכפים אותם בעקביות. אחרי שההורים

מחליטים מה חשוב להם, והם משוכנעים מה באמת חשוב להם, יש להם אפשרות והכוח

להיות ‏עקביים וברורים ואסרטיביים, בלי כעס, בתקיפות ולא בתוקפנות. כשההורים יודעים,

כאשר הסמכות נשארת בידי ההורים והם לא ‏חשים כניעה, כעס, חוסר אונים, תסכול, הפסד,

מנוצחים. כי אז העמידו גבול שהם שלמים איתו, וישמרו על מערכת יחסים מכבדת ואווירה

טובה בבית.

המפתח להבנת ההתנהגות

אחד הכלים להבנת ההתנהגות שלנו הן בחיינו הבוגרים והן ביחסינו עם ילדינו הוא הבנת ההתנהגות. ההתנהגות היא לא בהכרח תוצר של מציאות, אלא, תוצר של הפירוש שאנו נותנים למציאות. הפירוש מעורר רגש שמעורר תגובה. החיים שלנו תלויים בפירושים שאנו נותנים והמשמעות שאנו נותנים להם. כמעט כל אירוע התנהגותי ניתן  לפרוש ביותר מדרך אחת.

א.פ.ר.ת- התפיסה של האירועים והפרוש הם אלה שיוצרים את הרגשות והם הדלק שמניע את האדם לתגובה, לפעולה ולהתנהגות.

הפסיכולוג אלפרד אדלר אמר: "כמספר אנשים, כן מספר הפירושים לחיים". השקפת העולם האישית –סובייקטיבית, היא המכתיבה את דרכי ההתמודדות ודרכי התגובה של האדם לאירועים המתרחשים סביבו. תפיסת המציאות נעשית על ידי מה שהחושים קולטים( ראייה, שמיעה, מישוש, ריח, טעם) ראייה צרה ומצומצמת. האדם אינו מסוגל לקלוט את כל העובדות. הוא יכול לראות דברים מסוימים ולתת להם פרשנות. לתוך הפירוש אדם מכניס את אשר הוא יודע מחוויות והתנסויות קודמות ומוכרות לו- זו האינפורמציה שלו.

השקפת העולם, נבנית על ידי הפרשנות האישית שהפרט נותן להתרחשויות בחייו.

אירוע-הבוס הגיע כעוס בבקר.

פרוש-הוא כנראה לא מרוצה מעבודתי.

רגש- עלבון, כעס, רוגז, תסכול.

תגובה-יושבת חמוצה ולא מתפקדת, חוששת מפני פיטורין.

אנו רואים אצל אנשים אחרים את ההתנהגות החיצונית שלהם ומפרשים אותה על פי הפירוש שלנו (מה אנו חשבים על ההתנהגות, מה אנו יודעים על התנהגות זו או דומה לה, מה זכור או מוכר מתוך החוויות והניסיון האישי שלנו). הרבה אי הבנות בין בני האדם נוצרות בגלל פירוש מוטעה.

לשאלת מהם החיים? ישיבו בני אדם תשובות שונות וזאת מתוך מאגר הניסיון האישי או דעות שאימצנו מהסביבה המשפחתית-תרבותית. אנשים הינם שונים ובעלי דעות שונות, כל אחד מאיתנו גדל בסביבה שונה, משפחה שונה, מסגרת תרבותית שונה, התחנך בדרך שונה, כל אחד הסיק מסקנות וגיבש לעצמו דעה שונה לגבי מה זה החיים, על בסיס זה כל אחד בונה לעצמו, כפי שאדלר כינה-"הגיון פרטי". כל אחד רואה את "האמת" מתוך זווית הראיה האישית- פרטית שלו.

"עקרון הסובייקטיביות" כפי שאדלר הגדיר,כאחד מעקרונות תורתו, נותנת הכרה לנקודת המוצא של שוויון ערך האדם, הפותח את הדלת לכבוד האדם באשר הוא, כבוד הדדי.

בהרבה מקרים אנו עדים לסכסוכים, בכל מעגלי החיים, סביב השאלה "מי צודק?" למי יש מונופול על הצדק או על האמת?? הרעיון שלא צריך לנסות "לחנך" או לשנות את האחרים, לא צריך להילחם על מי צודק ניתן ליצור קשר טוב ויחסים טובים עם הסובבים ולהבין ולקבל "שלא כל אחד חושב כמוני". זאת מתוך הנחה ואמונה שהיא אמיתית וצודקת לפחות כמו שלנו. ההקשבה לרעיונות חדשים עשויה להעשיר ולהרחיב את זוויות הראיה הפרטית ולקבל כי קיימות דרכים נוספות בהן ניתן לפתור בעיות. לראות זאת כאפשרות ללמידה חדשה, שאפשר אחרת.

אדלר אמר: מתוך ההבנה, ההכרה והקבלה שיש שונות, שכל אדם הוא יחיד ומיוחד ועם זאת בעל זכות שווה להביע את דעתו, צומח הבסיס לסובלנות אמיתית, לדמוקרטיה.

ברוכים הבאים!

הורים יקרים,

בכל משפחה קיימת התמודדות יומיומית עם שאלות וקונפליקטים הקשורים בגידול ילדים. שנות הילדות המוקדמות הן המשמעותיות ביותר לעיצוב והקניית בסיס איתן לילד. כאשר  הילד ירגיש ביטחון פיזי ורגשי הוא יהיה פנוי להתמקד בלמידה ויעסוק בפיתוח כישרונותיו.

אני מזמינה אתכם לסדנא חווייתית המעניקות להורים כלים מעשיים בהתמודדות היומיומית עם הילד.

נושאים בהם נעסוק:

• כיצד יוצרים אוירה משפחתית תומכת המאפשרת צמיחה?
• כיצד נעודד את הילד להצלחה אישית?
• כיצד נציב גבולות ונעמוד בהם?
• כיצד להבין את ההתנהגות המפריעה של הילד? כיצד להגיב?
• במה הייתם רוצים "לצייד" את הילד כדי שיחיה טוב במציאות המשתנה של החיים?
• מה הרציונל שעומד מאחורי "מצוות" עשה – אל תעשה בתפקוד ההורי?

כהורים מוטלת עלינו האחריות ליצור את הסביבה הבונה, הבטוחה, החמה והמאוזנת לילדנו הרכים.

אני מאמינה שאין ילד רע אלא ילד שרע לו.

אשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה,

ריקי יעקבי