חוקים וגבולות במשפחה

בכל חברה אנושית קיימים חוקים שמארגנים את פעילויות האנשים, מגנים עליהם ודואגים לרווחתם . החוקים והגבולות הראשוניים בהם נתקל הילד הינם אלה אשר מציבים עבורו הוריו. גבולות ברורים ועקביים נותנים לילד הרגשת ביטחון התורמת להתפתחותו הבריאה ומעבירים לו מסר כי הוריו דואגים לו וניתן לסמוך עליהם. כל אדם מיומו הראשון מאמץ ומפנים גבולות חיצוניים שמוצבים בפניו ומגדירים לו מה מותר/מה אסור, איך להתנהג והם

הופכים להיות חלק ממנו – גבולות פנימיים שמכתיבים לנו איך להתנהג. חלק מתהליך

התפתחות של התינוק-הילד הוא תהליך הפנמת גבולות שהופכים להיות חלק מזהותו

האישית והאישיות שלו ואיתם יצא אל העולם החיצוני-לחברה. התנהגות היא דרך הביטוי של

הגבולות אותם אימצנו והפנמנו. יחסים הם בעצם מפגש ודיאלוג של מרחבים אישיים

וגבולות.

מהו אותו גבול?

גבולות הם הביטוי המעשי והיישומי של החוקים. הגבול נקבע על ידי ההורים וניתן לשינוי בהתאם לגיל הילדים. לדוגמא: ההורים קובעים את שעת השינה של הילדים על פי גילם. כלומר, חוק שעות השינה תקף, אך הגבול משתנה בין הפרטים במשפחה. כך זה יהיה למשל עם שעת החזרה מבילוי שתהיה שונה מילד לילד בהתאם לגיל.  ניתן ולעיתים ראוי להיכנס עם הילד למשא ומתן לגבי הגבולות.

מהו חוק?

החוקים משקפים את המטרות, הערכים והנורמות של המשפחה. החוקים ידועים לכולם וחלים על כל בני המשפחה. הם מייצגים את סדרי הקבע של המשפחה ומכאן שהם יכולים להיות שונים ממשפחה למשפחה.לדוגמא: חוק המבטא את הערך של  שמירת הרכוש והניקיון בבית. בעקבות חוק זה ההורים יכולים להחליט שלא אוכלים בסלון. או חוק הקשור לבריאות קובע שההורים צריכים לדאוג לכך שלילדיהם יהיו מספיק שעות שינה במהלך הלילה. בעקבות חוק כזה מחליטים ההורים על שעת השינה של ילדיהם. ניתן לחלק את החוקים לשני סוגים:

1.חוקים מעשיים – אלו החוקים ההכרחיים לצורך תפקוד יומיומי ושהפרתם יוצרת בעיות במילוי משימות יומיומיות כגון: שעת קימה, שינה, ניקיון, אכילה וכו`.

2. חוקים ערכיים – כללי יסוד חברתיים המחייבים את כולם כגון: לא מדברים בגסות, לא משקרים, לא מקללים וכ"ו.

איך מציבים גבולות?

1. עדיף לקבוע מעט חוקים ולעמוד בהם, מאשר הרבה חוקים שלא עומדים בהם.

2. על ההורה להתמקד במאמצים להצבת גבולות ברורים לגבי הדברים החשובים

והמשמעותיים בלבד. כשיש יותר מדבר אחד, לאבחן את החשוב ביותר ולהתמקד רק בו.

3. יש לתת הוראות ברורות, בהירות ולומר אותם בתקיפות ובהחלטיות. אין לומר : "אולי תסדר את הצעצועים" אלא "הצעצועים חייבים להיות מסודרים לפני ארוחת ערב".

4. לפעול בעקביות. להגיב בחומרה, בלי צעקות או עלבונות. להעמיד את הילד במקום בכל פעם שעובר את הגבול שהציבו לו.

5. להוות דוגמה אישית, זה תנאי הכרחי לכך שהילד יקיים גבולות אלו.

6. לכבד את עצמם ואת ילדיהם. חשוב שהורים יכבדו את צרכיו של הילד ואת צרכי עצמם

באותה מידה. למשל: אין לעבור בשתיקה על קללות מעליבות של ילד כלפי הורה.

חשוב שהחוקים והגבולות ייקבעו ויסוכמו במשותף על-ידי שני ההורים, כדי שהיישום שלהם

יוכל אכן להיות עקבי. מחליטים מה חשוב ומה פחות חשוב, ומתפשרים. בוחרים רק בחוקים

ובגבולות שהם באמת עקרוניים ומשמעותיים, ואוכפים אותם בעקביות. אחרי שההורים

מחליטים מה חשוב להם, והם משוכנעים מה באמת חשוב להם, יש להם אפשרות והכוח

להיות ‏עקביים וברורים ואסרטיביים, בלי כעס, בתקיפות ולא בתוקפנות. כשההורים יודעים,

כאשר הסמכות נשארת בידי ההורים והם לא ‏חשים כניעה, כעס, חוסר אונים, תסכול, הפסד,

מנוצחים. כי אז העמידו גבול שהם שלמים איתו, וישמרו על מערכת יחסים מכבדת ואווירה

טובה בבית.