תקשורת מכבדת

לא אחת אנו כועסים על ילדינו בטענה שאינם מקשיבים לדברינו. "כמה פעמים אני צריכה לבקש שתשים את הבגדים המלוכלכים בארון הכביסה?" או כמה פעמים אני צריכה לבקש שתארגן את החדר? אתה אף פעם לא עושה מה שאני מבקשת ממך! בכל בית הדברים חוזרים על עצמם ללא תוצאות. אך, ישנה דרך לומר את הדברים בצורה שונה.

כעס הוא רגש אנושי – אוניברסאלי. כבני אדם וכהורים חשוב שנאפשר לעצמנו לבטא אותו.

"מסר אני"- מאפשר לבטא רגש מבלי לפגוע בצד השני. זו דרך לביטוי רגשות בצורה לא הרסנית.

זה כלי ליצירת דיאלוג ושיפור היחסים המאפשר להורה לא לעכב רגשות שליליים ולבטא מצוקה וכעס תוך מתן כבוד לזולת.

זו הצגת עובדות ביחס לעצמנו- בניגוד למסר אתה-שבה ההורה מעריך את הילד ואת התנהגותו.

למשל: במקום להגיד: "תפסיק להציק לי, אין לי כוח אליך" לומר: "אני עייף ולא יכול לשחק עכשיו".

מה אנו מרווחים ?? אנו לא פוגעים בדימוי העצמי של הילד.

ומהווים דגם בריא עבור הילד- הוא ילמד לבוא במגע עם הרגשות שלו, דבר הכרחי להתפתחותו הבריאה.

מסר אני כולל שלושה חלקים:

1. תיאור התנהגות שאינה מקובלת על ההורה.
2. תיאור הרגש של ההורה(כעס, אכזבה, חוסר אונים…).
3. השפעה מוחשית על ההורה- מדוע התנהגות ספציפית יוצרת בעיה.

לדוגמא: מלחיץ אותי כשאתה לא חוזר בזמן מבית הספר. זה מונע ממני להתרכז בדברים אחרים, כי אני מאד דואג לך. יעזור לי מאד אם תודיע לי כאשר יש שינויים בשעה שאתה אמור להגיע הביתה.

האירוע: ההורה במצוקה (כועס, דואג, מתוסכל, חושש, נפגע..).

ראשית, לזהות את מה שאני מרגיש ברגע זה.

שלב א: מתאר בקצרה את המצב המרגיז אותי (לא חזרת בזמן הביתה).

שלב ב: מציין ומסביר את הסיבה ההגיונית (אני דואגת לך ..אולי קרה משהו..).

שלב ג: מבקש בצורה ממוקדת מה אני מבקש (תודיע לי כשאתה מאחר או יש שינויבמערכת).

מסר אני הוא הדרך הטובה ביותר ליידע מישהו שהתנהגותו מעוררת אצלנו בעיה. הוא גם מצמצם אצל השומע את רגש האשמה, העלבון והדחייה. אך הוא לא מבטיח שהילד ישנה את התנהגותו מיד, ברצון ומתוך התחשבות בצרכינו. אם ההורה קשוב לילד ברוב המקרים שיש לילד בעיה-יש יותר סיכוי שגם הילד יתחשב בהורה כשהוא מביע את הרגשות שלו.