עידוד

ספטמבר 16, 2009 | Category:הנחיית הורים,עידוד | Author: ריקי יעקבי

כולנו זקוקים למילות עידוד, במיוחד ברגעי שפל ומקרים של חוסר הצלחה. אנחנו ודאי "סוחבים" מילדותינו את התחושה הנהדרת של להגיע הביתה כשבידינו תוצאה של מבחן מוצלח לעומת התחושה "הלא נעימה" כשהתוצאה לא הייתה טובה. ההצלחה מעודדת מטבעה, ודווקא כאשר לא הולך צריך שמישהו יחזק את ידינו, יזכיר לנו את הכוחות שלנו, ואת העובדה שאפשר לנסות שוב. האמת היא שכישלון הוא פשוט אירוע הנובע מחוסר מומחיות הנרכשת רק תוך עשייה חוזרת ונשנית. לחוסר הצלחה יש גם תקווה מכיוון שהטעות היא מעבדה לימודית ואפשר לחשוב (ביחד) היכן היה הקושי ולתקן בפעם הבאה.

עידוד הוא המזון להתפתחות הנפשית של הילד ומטרתו הגברת תחושת הערך והביטחון העצמי של הילד.

תפקידנו כהורים ליצור סביבה תומכת שתאפשר לילדנו לממש את הפוטנציאל שלו ולבנות תדמית עצמית חיובית.

ילד שגדל באווירה מעודדת לרוב מגיע למסקנה שהעולם הוא מקום בטוח ויש לו את האומץ להתמודד ולהתנסות במשימות החיים השונות. הוא מאמין בכוחות עצמו.

העידוד נבחן על פי התוצאה, מטרתו ליצור שינוי חיובי בעמדה של מקבל העידוד, לחזק את האמונה ביכולתו ואת הביטחון העצמי שלו ולהביאו להבנה כי הוא טוב כפי שהוא. העידוד נוטע בנו את אומץ הלב להיות בלתי מושלמים, לקבל את עצמנו כפי שאנחנו ולחיות בלי פחד מפני השפלה, זלזול וחשש ממה שיגידו האחרים כאשר הם יחשפו את חולשותינו.

עידוד פירושו להקשיב לילד בכבוד ולא לזלזל בדבריו, כי אם הוא אדם שמקשיבים לו זה אומר שיש לו ערך.

העידוד פירושו להתרשם מהמאמץ שהילד משקיע כדי להשיג משהו ולאו דווקא מהתוצאה שהשיג. הנכונות להתאמץ ולהשקיע היא החשובה ואותה כדאי לעודד.

העידוד מתרכז בהדגשת הצדדים החיוביים, היתרונות והיכולת. הורים שיודעים לעודד  מכבדים אותו  גם שהם לא מרוצים מתפקודו. אם לילד יהיה בטחון מלא שהאנשים החשובים לו מקבלים אותו גם כאשר אינם מסכימים עם התנהגותו, הילד יוכל לשכלל את התנהגותו ויכולתו לתפקד בתחומים שונים שהחיים מזמנים לו. למעשה הבסיס של העידוד מתייחס למעשה ולא לעושה, כך שאם הוא עשה מעשה לא רצוי נאמר לו: "מה שעשית גרם נזק", או "מה שעשית לא בסדר" במקום "אתה ילד רע", התייחסות למעשה מקלה על הרגשתו וכך לא חש שהוא עצמו אינו טוב ותחושת השייכות שלו לא נפגעת.

דוגמאות למשפטים מעודדים:

‏"זה באמת קשה לרכוס כפתורים…"

‏‏"אתה ילד מקסים, איזה יופי אתה מתחלק עם חבריך…"

"אני מעריך את עזרתך לאחיך…"

"לא נורא בפעם הבאה אולי יהיה אחרת…"

"גם זה קורה לפעמים…" או "גם לי זה קורה לפעמים…"

חשוב לזכור: אדם שלא רגיל לקבל עידוד לא יצליח לעודד אחרים, לכן קודם כל נתחיל מעצמנו, נלמד להתעודד ולעודד את עצמנו כהורים

שתפו חברים:
  • Print
  • email
  • PDF
  • RSS
  • Digg
  • Twitter
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • MSN Reporter

2 תגובה ל "עידוד"


סיגל שלו
29 בדצמבר 2009

כל כך נכון!
לו כולנו היו נוהגים כך אחד בשני – אומרים מילה טובה, מעודדים, העולם היה נראה אחרת.

כמו שנאמר כאן, ילד שלא עודדו אותו לא יידע לעודד – לא אחרים ולא את עצמו.
מאמר מעולה וממחיש באופן מצוין את כוחה של מילה!!!


אבירם
3 בינואר 2010

ההורים שלי לא ידעו לתת מילה טובה כשצריך, ולצערי גם אני חוטא בזה מדי פעם. שמרתי את המאמר שלך ואני מתכנן לקרוא אותו מדי פעם כדי להזכיר לעצמי כמה זה חשוב לילדים.


השאר תגובה